בת 20, בריאה, ספונטאני שד גדל בהריון.
לידההתחילה בצירים- נשארתי בבית, התחזק מאד ולא יכולתי לישון – אבל לא סדיר.
ירידת מים – ואחריה צירים סדירים ואז יצאנו לביח.
בפתיחה 8 אפידורל, עשו לה חתך כי הראש היה במצג לא אוטפימלי וגדול.
כמעט 3 שעות של לחיצות.
תפרים, טחורים (פעם ראשונה בחיים)
הריון 1 לידה 1, ינקה בח. לידה.
39+4, 3410
זה היה ממש מגניב לראות איך האמא צמאה לכל מידע שאמרתי!
היא ממש שמחה מזה
הראתי לה חיבור נכון, ישיבה שנוחה לה ואז גם נוח להתמך בכריות ולפתוס נכון את הילדה כשהיא תופסת נכון את השד.
"עכשיו היא יונקת" האמא התפלאה שזה בעצם הפעם הראשונה שהתינוקת נראית שממש אוכלת.
היו תנועות יפות ועמוקות של יניקה
"וגם לא כואב בכלל" היא התפלאה שזה בכלל לא כואב.
הסברתי כמה חשוב לתתפוס נכון- בשביל התינוקת שתאכל יות רטוב, בשביל האמא – שלא יכאב לה1 שלא תפצע, וגם בשביל הגירוי והריקון של השד.
היו לה שאלות טובות ממש!!
הרמתי לה מאד!