אמא בת 22 אחרי לידה ראשונה ומאוד רוצה להניק ורק הנקה, היא אמרה שהיא נגד שאיבות ונגד בקבוקים ומוצצים. היא ילדה ב29/11 והיא מאוד קשובה לצרכים של התינוק שלה, יודעת מתי הוא רעב ומה מציק לו. בהתחלה חשבתי שהיא אמא מאוד מחוברת לתינוק אבל במהלך היעוץ הרגשתי קצת שהיא דואגת ומנסה מדיי עד שקשה לזרום עם התינוק שלה ומקשה את החווית ההנקה.
לידה בשבוע 37 אחרי ירידת מים prom ב36+4. בגלל GBS + ניסו כמה זירוזי לידה ללא הצלחה. בסוף הלידה התחילה ״לבד״ באחרי אישפוז של 3 ימים. קבלה אפידורל, היה קרע + תפרים.
משקל לידה: 3075
מ. שחרור: 2950
מ. בקבלה: 3035
היא פנתה אחרי שהתינוק יונק 1-3 דקות ומתנתק לבד, האמא חושבת שתמיד יש לו גרפס (גם אם הוא יושן רגוע) ואז היא מתחברת אותו שוב וזה כך למשך 10-30 דקות.
האמא הייתה מאוד מלאה.

האמא בקשה ממני להגיע עכשיו אבל רק היה לי 20 דקות לפני יעוץ הבא שקבעתי אז:
עשיתי לה סדר מבחינת ניהול הנקה.
בקשתי ממנה לעשות סחיטות ידניות כדי להקל ולרכך את השד ולעזור לתינוק עם חיבור יותר עמוק. בהתחלה חשבתי שיש לה זרימה מהירה כי בשקלת ניסיון ראשון ראינו עברה של 30 מ״ל תוך 2 דקות.
תקנתי את החיבור אבל היא לא רצתה לשנות את התנוחה יותר מדיי והיה לה קשה לעשות סנדוויץ׳ כדי לעזור לו לתפוס.

כשחזרתי היא אמרה לי שהיה קצת יותר טוב אבל והיא חשבה על מה שאמרתי לה ושכן רוצה לשאוב כדי לעזור לתינוק שלה. התינוק היה רעב ולא היה זמן לשאוב אז עשינו סחיטות ידניות לפני לחבר את התינוק. היא שחררה עוד קצת וסמכה עליי וסוף סוף נשענה אחורה אחרי שהצליחה לחבר אותו בצורה נכונה ועמוקה והתינוק היה מחובר 7 דקות והעביר 50 מ״ל. החברה גם צד שני.
בדקתי את הפה ומשהו לא היה 100%. לא ראיתי או הרגשתי גיד אבל הלשון לא עלתה ולא עבר קוו חניכיים. נתתי לא מספרים של מרפאות לשון קשורה ואוסטאופאתים.

הלכנו לחדר שאיבות והיא שאבה 2 צדדים למשך 15 כל צד. יצא 2.5 בקבוקים (של נוטרילון). במהלך השאיבות ראיתי זרימה יותר איטית ממה שציפיתי. לא היו שפריצים. עשינו עיסויים עדינים ולאט לאט זרימה השתפרה.

דברנו על איך לא להגיע עוד פעם למלאות כזה ולא לגודש. על איך השאיבות לא צריכות לפגוע בהנקה אלא ליהות כלי שיכול לעזור לה לחוות הנקה יותר טובה.