בת 33, בריאה, ניתוח שרוול לפני 10 שנים. רגישה לאופטלגין.
ספונטני, שד גדל
רמת אינסולין גבוה תמיד לכן לא עשתה העמסה, החשש הוא שיהיה נמוך וזה היה בסדר בבדיקה לפני הלידה (מאוזנת!)
פקק רירי, ירידת מים, צירים, אפידורל, זריז- 20 ד לחיצות., תפרים
ינקה בח.לידה
40+4 3650 בת 3 ימים, לידה 2 (הגדול בן 3.5 היתה לו לשון קשורה- התירו בגיל שבועיים)
לשון קשורה (היועצת של אתמול כבר ראתה וגם הרופא), באור- בגלל סוג דם האם O.
היא רק יונקת, בלילה ניסתה לתת לה מטרנה והיא ממש לא רצתה – מצד שני נתנה לה במיטה באור ולא בנעימות על האמא.
הרצאהף חיבור- כואב לאמא גם בחיבור נכון עדין כואב מאד (ומפתיע כי היא ממש לא נראת סובלת)
בבידקת הפה רואים את הפרנולום והוא ממש גורם ללשון להיות מעט בצורת לב.
לשון עובדת אבל לא לגמרי כמו שצריך- פחות תופס את האצבע מהצדדים.
היא עושה הכל נכון- ביררתי עם האחיות בשבילה (וגם כדי להבין מה קורה במקרה כזה) היא תבקש מהרופא מחר בבדיקה הפניה להתרה, אחרי השחרור תוכל לרדת עם ההפניה לפה ולסת להתרה.
במקום להסחב הביתה ולחזור שוב…