בת 24.
לידה ראשונה.
הגיעה עם ירידת מים במוצש לפני ארבעה ימים.חיכו לצירים. בראשון בערב ניכנסה לזרוז התחילו עם ג’ל. לא התקדם.
ביום שני נתנו פיטוצין… הייתה בלי אפידורל. צירים מטורפים. כמעט לא זז. אחרי 8 שעות פתיחה 1. ביום שלישי לפנות בוקר אפידורל. צירים בלי פתיחה. ואז פקעו עוד מים .
הורידו מינון ולאט לאט פתיחה. ברקע כל הזמן איום לניתוח..ואז נהיה פתיחה בסוף ילדה ואגינאלי ביום רביעי לפנות בוקר..
ולסיום סיומת הוציאו את השליה בחדר ניתות כי לא יצאה לבד… ולקינוח מלא תפרים..
אחרי כל הסיפור נתתי לה מלא חיזוקים ועידודים.. הסברתי לה שבמקביל למה שהיא עברה גם התינוקי עבר!!
ולכן היא צריכה להיות בנחת עם כל העניינים… היא רוצה הנקה מלאה.
היה קשה לאמא לשחרר ולתת לי לעזור לה. היא הייתה גמורה ונוקשה יחסית. לאט לאט ניפתחה. סחטנו ויצא כולסטרום והיא ממש שמחה מזה.
ממה שהרגשתי הלשון והשפה קשורים. והתינוקת לא יוצרת וואקום.. הילה גדולה ופ. פיצית. עבדנו קשה כדי ליצור וואקום.
ינקה צד אחד 5 דק וצד שני 10. נהיה לה נק אדומה במרכז הפ.
הנחיות להמשך: חיבור נכון. קצת הסברים..היא לא הייתה פנויה למה שאני אומרת אז הסוף די התמסמס ולא נתתי לה תכנית סחיטות ושאיבות…