יולדת בת 31 לידה ראשונה בשבוע 41+1.
תינוקת בת 8 ימים נולדה 3.070, שחררה 2.880 והייתה 3.100 בהגעה למלונית.
האמא פנתה לעזרה עקב פצעים וגודש. האמא הייתה עמוסה ריגשית ולא הייתה מוכנה לחבר את התינוקת מרוב כאב ופצעים. האמא הייתה מגודש. הסכמנו לקחת הפסקה מההנקה לרפות את הפצעים ולשאוב ליום-יומיים הקרובים, ואחר כך להיות בקשר צמוד אם מדריכת הנקה כדי לעבוד על החיבור. התינוקת קיבלה בקבוק מטרה בזמן שהאמא שאבה. עשינו מלא עיסויים, קומפרסים קרים ועבדנו כ-שעה על שאיבה פלוס עיסוי. היה הקהלה משמעותי אבל עדיין הרגשתי שהיה עוד חלב יותר פנימי בשד לפנות, אבל האמא הייתה מוטשת אז שחררתי אותה לנוח ולהמשיך עוד שעתיים אם השאיבות, סחיתות ועיסויים.
המלצתי שבזמן השאיבה שהיא תשים שמן קוקוס סביב המשפך שישמור על הפטמה שלא יהיה עוד חיכוך בגלל הרמה של הפצעים. הדרכתי אותה לשאוב כל 3 שעות אם עד 5 שעות הפסקה בלילה ומתן בקבוק חלב שאוב בצורה תומכת הנקה. אמרתי לדאוב 10-15 דק כל צד ולא מעבר שלא יהיה ייצור יתר בגלל מצב המלאות שלה, להשתמש בקומפרסים קרים אחרי שאיבה. היא גם הורידה את החזיה שהייתה צמוד מידי.
לגבי החלמת הפטמות, היא הייתה אם קונכייה שעשה לה יותר בלגן, כאב ורגישות אבל היה לה את הפטמות כסף. הסברתי לה לשים כמה טיפות של חלב אם בתוך זה (או נרסיקר אם הפטמות לא יעזרו) כדי לקנות את הפצעים.
סיימנו את הפגישה אם אמא יותר חיובית. היא אמרה שהיא תמשיך בתוכנית ותיצור קשר להמשיך ייעוץ הנקה לחיבור לימים הקרובים