שניה לפני שיצאתי- אבא חרדי חמוד קרא לי לבוא לאשתו שילדה תאומות
הלב שלי נכנס איתו חזרה לאשתו (#תאומים זה החיים)
אמא צעירה לידה 1. תאומות לא זהות 2500, 2500
לידה רגילה
כשהגעתי A ניסתה לינוק. נרדמה המון ולא ממש הצליחה להתחבר ולעשות תנוהות על השד.
בבדיקה- לקח לה הרבה זמן לעשות תנועות על האצבע שלי תנועות. האצבע היתה לה ענקית אז שמתי לה זרת (אוייש תינוקת מתוקה!)
רציתי שהתינוקת תאכל!
הבאתי כפית וסחטתי די בקלות 3 כפיות ונתנו לה. היא עדין היתה מאד ישנונית.
אבל הבנתי שהארוחה האחרונה היתה מזמן..
B הגיעה (האמא אמרה שהיא יונקת יותר טוב מA)
התליחה יותר לתפוס- באחיזת סנדויץ (פטמות מעט שטוחות)
בהפסקות ויניקה איטית אבל יונקת! (]עפ אחרונה שינקה הית הלפני 3 וחצי שעות)
הסברתי לה כמה היא ממש חייבת להקפיד על הנקה תכופה יותר, הן קטנות וא"א לפתוח כאלה פערים.
ההורים מתוקים ממש ומרוגשים מהבנות
לא יודעת איך האמא לא תקרוס – כי כרגע היא ממש עסוקה בלהניק אחת ואז את השניה.
אמרתי לה שאני ממליצה לה ממחר לשאוב- בטח לA שעוד מתקשה להתחבר..
שתבקש יועצת (זה לידה ראשונה והיא עם 2) וצריכה עזרה
האבא ממש איתה ומרוגש גם ולעזור!
הולכת לאמא שלה – שרק מחכה לעזור לה עם הבנות.

נתתי ל הטלפונים של יועצות (גרה ברמת שלמה, ברכה ורבקה)
מקווה שתיגש אליה עוד יועצת (משערב שביום שחרור בטוח יגשו אליה)
אמרתי לאבא לדרוש יועצת- כל עוד הם שם- לנצל ולהעזר!

הרגשתי חבל שלא עשיתי ממש אנמנזה כמו שצריך.. אבל הי הממש מאוחר ופתאום קצת התבאסתי שנכנסתי אליה בשעה ככ מאוחרת, מצד שני- מה שנתתי לה זה יותר ממה שהיה לה! וזה בטוח עזר!
ואז ברחתי הביתה…