יולדת בת 32 אחרי לידה ראשונה לבן 4 ימים
שבוע 40+1, נולד 3.460 קילו שחרר ב3.310
לידה התחיל ספונטני, המשיך לזירוז של פרוסטוגלנדין, אפידורל ולידה וגינלי, קיבלה תפרים שממש כאבו לה לשבת. עקב שלייה חשודה היא הגיעה לחדר ניתוח וגם קיבלה 3 מנות דם. ההריון היה אם סוכרת הריון אבל מאוזן במזון. בסוף ההריון היה פריחה מגרד ממש על הרגלים, הרופא אמר שזה הורמונלי. 3 ימים אחרי הלידה התחיל נפיחות ברגליים. אמא לוקחת משחי כאבים, אנטיהיסטמין, ומשחה לפריחה.
האמא ביקשה עזרה כי היה לה גודש משמעותי. התינוק לא יכול להתחבר בגלל פטמות שקואות. הפה של התינוק הרגיש תקין והוא לקח בקבוקי פה וגם הצליח לאכול אם פטמת ציליקון.

בגלל הגודש, התחלנו על שאיבה, עיסוי, וקומפרסים קרים. היבנתי ממנה שעבר בין 12-24 שעות ללא פינוי חלב מהשדיים. עבדנו איזה שעתיים במצטבר (הפסקה באמצע כי התחיל הרגליים ממש להתנפח) להוציא כ-300מ"ל חלב! עיסוי לימפטי מעוד עזר, וגם להשיח את דעתה בזמן השאיבה. היא רק התחילה לדבר על המתנת לידה של טבעת יהלומים והתחיל לנזול לה ממש החלב. הדרכתי אותה על שאיבות כל 3 שעות, לשים קומפרסים קרים, עיסוי לימפוי וbreast gymnastics, וסחיטה, בזמן שהיא רגוע ולא חושבת יותר מידיי על השאיבות, לקחת גם advil להימנע ממסטיטוס. הסברתי לה כמה חשוב לרוקן את השד, ואז להזמין יועצת הנקה לבית כדי לגמול מהפיטמות ציליקון ובקבוקים ולחזור לשד.