יולדת בת 20, לידה ארוכה שהסתיימה בקיסרי חירום כי התינוק לא ירד באגן.
נולד במשקל 3.700 השתחרר 3.470.
היום בן 3 שבועות.
אמא שילבה הנקה ביום ובקבוקים שאובים+ מטרנה בלילה
שקילות נסיון אתמול אחרי הנקה- 155 ו105. (מהגליון)
יש יציאות בשפע.
בהגעה אליה מספרת שמשתמשת בפטמת סיליקון(אמרה שהיועצת המליצה לה כי יש לה פטמה שטוחה, אני לא התרשמתי שהיא שטוחה אבל אמא העדיפה לא לנסות בלי) בשד אחד לא מניקה הרבה כי יש לו קושי להתחבר לצד ההוא, מצליח רק בפוטבול ולה זה פחות נוח.
הסברתי לה איך לחבר ולהצמיד בצורה נכונה כשהיא נשענת אחורה והוא פותח פה גדול, אף מול פטמה וכו. יונק ממש יפה! קולות בליעה, אחרי כמה דקות התחיל להתנמנם. הצמדתי אותו אליה ולחצתי מעט על השד- נחנק מהזרם, הנחתי אותה להניק כשהיא נשענת יותר אחורה. בסיום הנקה הפטמה סיליקון מלאה חלב, השדיים של האמא מלאים, אמרה שמהיממה השלישית יש לה מלאות משמעותית(לדעתי קשור לכך שלא מניקה בלילות). הוסבר לה שכדאי להניק גם בלילה או לשאוב- לא למשוך יותר מ6 שעות. להניק לפי דרישה- להשתדל להניק משני הצדדים בכל ההנקות למרות החוסר נוחות+ המלצה לגשת לטיפול אוסטאופטי לשחרר מה שמפריע למתוקי. בגדול כבר קיבלה את כל המידע שהייתה צריכה בייעוצים קודמים אבל חידדתי לה והרגעתי אותה בעיקר כי הייתה מאוד לחוצה.. אמרו לה(משפחה וחברים)שבגלל שהיא שותה מוגז יש לו גזים, שיותר טוב מטרנה, שאם הוא בוכה הוא רעב ואין לה מספיק חלב וכו רגשות אשם אימהיים וזה