יולדת בת 36, לאחר לידה 7.

ילדה לפני 16 יום תינוקת בשבוע 37, בלידה רגילה לאחר ירידת מים וזירוז. במשקל 3200.
טופלה באור בתינוקיה עקב צהבת.

הנקות קודמות- הניקה את כל ילדיה. בלידה הראשונה לפני 12 שנה הייתה דלקת בשד שדרשה אשפוז וניקוז. מלבד זה כל ההנקות הלכו בקלות.
התינוקת, יונקת כרצונה, עושה שתן ויציאות כנדרש.

כיום, התינוקת בת 16 יום, הגיעה לאשפוז עקב אירוע הכחלה. באבחנה- וירוס RSV.
משקל נוכחי- 3575 תקין לגילה.

*הבעיה העיקרית- גודש לאמא*

התינוקת מתוקה וחיונית, מתקשה בנשימה ומחוברת למשקפי חמצן.
רפלקס מציצה מצויין, עושה ואקום טוב.
ללא לשון קשורה, שתן ויציאות כנדרש לגילה- תקין.

האם- דיווחה על גודש וכאבים קשים שמקרינים לכל הגוף.
בבדיקה-
שדיים בגודל תקין, שווים בגודלם, פטמות תקינות, לא פצועות.
שד ימין מלא אך רך.
שד שמאל גדוש, קשה וכואב. ללא אודם, ללא נפיחות.
ללא בצקות.
מספרת שב 2 היממות האחרונות במיון ובמחלקת ילדים שעות ההנקה קצת השתנו, והיא הוסיפה שאיבות.
נראה כי הקושי הנשימתי של התינוקת ותוספת שאיבה גרמו לגודש בצד שמאל (שהוא המלא שלה בדכ יותר…).
עשינו עיסוי בתנועות סיבוביות פלוס סחיטות ידניות בשד שמאל, מצאנו את הנקודות שהיו גדושות מאוד. כאב מאוד לאם, אך ידעה שזה יעזור מאוד. הוקל לה והתינוקת יכלה להתחבר ולינוק ולשחרר עוד מיד לאחר העיסוי. ינקה מעולה, שחררה עוד והמשכנו עוד עם העיסויים על הנקודות שנשארו כואבות וגדושות.
לאחר מכן הנחנו פד קפוא.

התכנית הייתה בעיקר מניעה מגודש וניהול הנקה נכון ולכן-
הנקה כרצון התינוקת, ב 2 צדדים תמיד. לא לישון עם חזיה, ללבוש חזיה ללא ברזלים במשך היום. פדים/ חיתולים קפואים בין ההנקות, עיסוי וסחיטה ידנית בעת הצורך. במקרים קיצוניים שאיבה עד להקלה בלבד.
האם לקחה נורופן להקלה על הכאבים והייתה רגועה הרבה יותר.
בהמשך התינוקת התחברה לעוד הנקות בצורה מעולה ונראה שהאם הצליחה לצלוח את "התקף" הגודש ולדעת ומנוע זאת בהמשך.