יולדת בת 21, לאחר לידה ראשונה. הריון ספונטני, לידה רגילה.
האם- ללא מחלות רקע.
תינוק- נולד במשקל 3190, ללא לשון קשורה, מרפס תקין.

כעת- בן 21 ימים. אושפז עקב חום, האבחנה- UTI. שוקל 3300..

ההנקה- האם מניקה מרגע הלידה, יודעת לזהת סימני רעב. הוא יונק כרצונו, מ 2 צדדים. בהנקה- מוצץ היטב, שומעים קולות בליעה.
האם מרגישה מלאות ואז מרגישה הקלה לאחר הנקה. נותן שתן ויציאות כנדרש לגילו, צבע צואה חרדל.
שדיים תקינות, סימטריות, פטמה יוצאת עגולה לאחר הנקה.
הבעיה העיקרית- לדברי האם- אי שקט של התינוק.
מבחינת ההנקה- נראה כי התינוק יונק מצויין! האם מדווחת כי גם שאבה ויצא לה בין 10 ל 60, ואז הראתה לי את ה "משאבה" שבעצם הייתה כוס טפטןפים..
יש חלב בשפע.
הוסבר על המשך ניהול הנקה נכון, תזונה נכונה. קצת שבירת מיתוסים… חשבה שכרוב וחסה מייבשים את החלב אם אוכלים אותם. הוסבר שרק אם שמים על השד.
בנוסף- שאלה על שאיבות לפני חזרה ללימודים.
המלצתי לה להתחיל לשאוב פעם אחת ביום קבוע לאחר הנקת הבוקר, הנקה רבע שעה מצד לצד לפי הזרם..
ואחסון חלב- עד חצי שנה במקפיא..

אמא מהממת שמניקה מהמם ועושה את הכל מצויין.
לגבי האי שקט- ככל הנראה שורף לו פשוט לעשות שתן והןא פשוט לא מרגיש טוב. אבל ההנקה מרגיעה אותו והוא יונק מקסים וטוב והיא עושה עבודה מעולה. המשך הנקה טובה והרבה עור לעור!