בת 34, בריאה, עברה ניתוח ב2008, להוצאה ציסטה מהשחלה-(שהסבתר שהיתה גם נוזלית גם מוצק ) היא התפוצצה בדרך החוצה וגרמה להידבקויות ברחם ולחסימת חצוצרה.
יש לה בן בכון בן 4- IVF (הראל), בת ספונטני כשהבכור היה בן חודשים (אלה), ועכשיו תאומות IVF (שי הראשונה A, ורום השניה B)
מלא פרטים חשובים 🙂 האמת חלקם כן חשובים לנו להמשך הסיפור.
בהריון הרגישה שינויים בשד – גדלו והתכהו מאד.
סכרת היה גבולי והלכו ישר על ה100- אחרי שעה היה ערך גבולי. היתה מאוזנת בהשתדלות- כי לא היהת הסכרת אבל כן היתה צריכה להיות עם יד על הדופק עם הסוכר.
צירים עד פתיחה 4.5 אבל בלי מחיקה ל17 שעות הפסקה בהתקדמות אבל עם צירים.
אפידרל, פקיעת מים פיטוצין, אחרי 25 שעות A יצאה,ואז B יצאה בבריג' (משכוא אותה ברגל)ויצאה כחולה
36+1, A2400, B2500 , ינקו בחדר לידה!
היו עם צהבת, ובאור (שהשתפר מאד מהר) כבר ירדו 7% במשקל.
שילוב הצהבת והירידה במשקל- תמל.
הנקה בעבר- עם הבכור היתה חרדתית וצעירה, ולא נתנה לזה הזדמנות כל כך (למרות ששקל 4100) הוא לא התחבר טוב ולא היה לה חלב.
בגיל חודשים הוא גם לא רצה- כנראה בגלל ההריון המפתיע והספונטי השתנה הטעם.
ילדה 2 נולדה בקורונה, כמעט הפרידו אותן (מזל שהספיקה להניק בח. לידה) אחכ היתה לה רעלת חמורה – אבל לא הלכה להתאשפז.. קורונה.. הי החלב, הצליחה קצת להתחבר.
עכשיו הן ינקו בחדר לידה והיא מרגישה שיש מצב שיילך הפעם.
יש לאמא בצקת ברגלים – מההריון.
התינוקות שתיהן מוצצות טוב!
אבל מתקשות להתחבר
וגם ברגע שבוכות ההורים נלחצים ונותנים תמל..
מצד שני היא רוצה לנסות ונפעמת מזה שאחת מצליחה למצוץ אבל אומרת שהיא מתוסכלת בגלל שלא יוצא לה.
היתה בשוק כשסחטתי ויצא לה חלב
גם הצהבת והמשקל -ממריצים אותם לתת תמל.
כרגע אין לה מספיק חלב בשבילן.
הנחתי לגרות ולשאוב! היא תערך עם משאבה
בנתים לתת תוספת או שאוב
הדגשתי את השבוע המוקדם והמשקל הנמוך שכרגע חשוב לנו שהבנות יאכלו!
השד שלה מאד רך וגדול.
מרגישה שהיא תנסה, אבל זה לא יגיע להנקה מלאה
אבל גם הנקה 1 או 2 לשתיהן זה הרבה!
קודם צריכה להעלות כמויות עי שאיבה
סימני רעב, יציאות, ניהול הנקה ובהצלחה