בת 29, בריאה, לוקחת קבוע סרנדה SSRI לחרדה
ספונטני, שד גדל ונזל.
מעקב תקין
צירים בראשון בלילה, הגיעה בשני ל2 סמ פתיחה והביתה, שני בערב חזרה לביח, אפידול, ובבוקר ילדה.
40 ד לחיצות, תפר 1-2.
ילד ראשון, בן 4.5 שעות, עוד לא ינק (לכן חשבתי שלא לבדוק לו את הפה בשלב הזה..)
37+4, 3200
היא היתה STS אז הסברתי את היתרו ןהעצום.
האמא מעוניינת להניק אבל גם ממ שסבבה עם תוספות.
לקח זמן להגיע לזה שיינק (היה פחות בעניין כשנכנסתי) אבל ברגע שתפס (זה מגניב כי האמא פתאום משמיעה קול וקולטת שהוא ממש תפס – הרגשה שונה וחדשה כזה!)
תפס וינק טוב! וגם לא כאב לה.
היו לה שדים מאד גדולים ורכים מאד.
הילד כמעט טבע בהם.. פעם ראשונה שאני חששתי על נשימה של התינוק.
היה צריך להרפות אחיזה כדי שהתינוק יהיה חריץ לנשימה.
סימני רעב, ניהול הנקה, יציאות,
הבינו את העניין, הצליחה להניק.
כתבתי שתחזור יועצת לוודא שמסתדרת.