בת 33.
לידה 8.
שבוע 34.
יממה שלישית.
אחרי אישפוז של 3 שבועות בגלל ירידת מים.
ניתוח חרום בגלל שהתהפך פתאום.
בגיל 14 בעיות בווסת. pcos. גילו ציסטה באזור השחלות.
במשך השנים עקבה פעמיים אחרי הציסטה ועכשיו בניתוח הנוכחי ניצלו הזדמנות והוציאו את הציסטה בגודל של 5 סמ!
את כל הקודמים הניקה עד שנה ו5.
הגדול בן 14 נולד גם פג בשבוע מאוד מוקדם ויש לו שיתוק מוחין.
התינוקי הנוכחי נולד במשקל 2.130.
קצת צהוב. היה קצת באור. סוכר קצת נמוך. התחיל לאכול בבקבוק. בהתחלה קיבל תמל בזונדה. מאתמול בערב שילוב של חלב שלה בבקבוק..
יציאות תקינות. רוצה הנקה מלאה.
אמא קסומה. אשה מיוחדת.. בת כיתתי מהתיכון. בריאה כזאת.
הסברים. דגשים. נירמול של סיטואציית הניתוח.
הנחיות להמשך.
עור לעור המון. כמה שמצליחים.
שאיבות וסחיטות(לשלב) במשך היום כל שעתיים וחצי. משאבה דו צדדית.רבע שעה. בלילה הפסקה של עד 6 שעות.
לקחת הביתה להקפאה עודפי חלב כי בפגייה זורקים חלב אחרי 48 שעות
אחרי יומיים שלחה לי הודעה שברוך ה היה לה קפיצה במהלך היממה האחרונה החלב התגבר ויוצא מכל צד 30-35 ומאתמול הוא מקל רק חלב של אמא!!
הוא התחיל להתחבר ולינוק ממנה אבל בפגייה אוהבים דברים מדידים… היא קבעה עם יועצת של הפגייה שתבוא לראות את ההנקה שלו..
אחרי כמעט שבועיים השתחחררו הביתה!