בת 35
הריון רביעי לידה 3, בעקבות הריון חוץ רחמי.

שבוע לידה 38+2
יממה שישית

הריון טוב.
הריון שמגיע בהפתעה אחרי ילדות בנות 7,8
קיסרי אלקטיבי בעקבות 2 חירום

התינוקת לא ינקה בניתוח וגם לא ב3 יממות.
כשהאמא ראתה שמגיע לה בכל זאת חלב התחילה קצת לסחוט ולשאוב (כפעמיים ביום)

אני פגשתי אותה כשהייתה במלאות על גבול גודש.

בריאות האם:
ניתוח החלפת מסתם בלב בגיל 20. לאחר מכן ילדה 2 בנות וחשבה שלא תוכל ללדת עוד
ואז עברה עוד ניתוח החלפת מסתם

נוטלת כרגע קלקסן לחודש הקרוב ובסופו תצטרך לחזור לקחת תרופה שבדקה ולא תוכל להניק איתה.

נכנסה להריון ספונטני
שד גדל בהריון

במצב שנפגשנו התינוקת עוד לא הצליחה להתחבר לשד. ניסינו קצת להתחבר לאחר כחצי ארוחה של חלב שאוב
אבל החלטתי לא להתעכב על החיבור יתר על המידה.

ניסיתי לברר עם האם מה נכון לה ומה תרצה לחודש הקצוב הזה.
ההנקות הקודמות לא החזיקה יותר מחודש אז היא כמעט ללא נסיון.

האמא מעוניינת להניק ולשאוב עד שתחזור לתרופות. בגלל שהתרופה כלכך מוגבלת הצעתי לה ללכת על תכנית שפוייה ולא טורבו שתתאים לצרכים וליכולות שהרגישה שמתאימים לה:
דיברנו על 5 שאיבות ביממה. מתן חלב שאוב ותמ״ל כהשלמה
עם נסיונות הנקה כקינוח או אחרי רוב הארוחה – שהשד יהיה לתינוקת מקום נעים ורגוע ולא מתסכל, לא בכוח.

כמו כן, בגלל שכנראה לא תגיע לכמויות מאד גדולות הצעתי לה אפשרות של פאוור פאמפ שעה ביום לשלושה ימים כדי להעלות קצת כמויות.

הסברתי על צמצום השאיבות כשתגיע ליעד עד ייבוש.