בת 20, בריאה, שד גדל,
לידה 1. התחיל רגיל, צירים עד פתיחה 9 האטות בדופק, קיסרי חירום – וראו שחבל הטבור היה קשור לו סביב הבטן חזק וגם הפרדות שליה התחילה.
ינק במחלקה אחרי ההתאוששות.
41+2, 3500 (ירד ל3200)
בלילה ביקשה רק הנקה ואחרי שעה נסיון ביקשה שישלימו לו- כי בכה אז שיהיה שבע.
שאבה מאתמול- טיפות, 5 מל, 10 מל, 20 מל- שמחתי איתה והסברתי לה שתמשיך ככה כדי שיעלו הכמויות
שואבת +מטרנה
הנשימות שלו קצת עמוקות -כאילו מנוזל. והוא קצת נאבק – מנסה לברוח ומתלונן כשמנסים לחבר אותו לשד.
לא היה לה חלב שאוב כרגע.
הדודה היתה שם והיתה ממש אלופה !!
יש לה אח בת חודש (היולדת היא הבכורה והאח הקטן הוא העשירי, הסבתא ילדה לפני חודש פעם ראשונה בקיסרי, ונעזרה בצינורית כדי לבסס הנקה)
הצעתי שננסה צינורית (יצאתי לחפש וחזרתי בחשש)
כשהוא מתחבר ויונק- הוא יונק בסדר!
כשהכנסתי לו צינורית – הוא ינק יותר יפה! יניקות עמוקות יותר
היה מגניב לראות במזרק כמה הוא שותה בכל שלוק.
נתתי לו 40 מטרנה (הוא בן 3 ימים, וינק לפני כן) במזרק האחרון הוא כבר ינק בקצב ממש איטי יותר- הרגשתי שהוא שבע!
הרצאה מלאה! כולל הנחיות למתן בקבוק.

היא ראתה איך עשינו עם הצינורית – והתלהבה שגם אמא שלה בדיוק הניקה ככה לאחרונה ממש.
האמת שלא ידעתי איזה הנחיות צריך לתת ע הצינורים – תחזוקה שלה למשל…
היא יודעת שצריכה למהשיך שיהיה לה גירוי- הנקה או שאיבה!
יודעת כמויות שהתינוק צריך לאכול, ולהוציא
הולכת אחרי השחרור לסבתא- שם רק מחכים לה! כולל תמיכה מלאה בהנקה (ואפילו אם תצטרך חלב שאוב – מהאח בן חודש)