ישבתי הרבה זמן עם אמא אחת היום שרצתה לספר לי את כל סיפור המורכב של ההריון והלידה. ניסיתי לעזור לה במה שיכולתי, אבל היא תצטרך עוד עזרה מקצועית בהמשך. היא במלון עד יום חמישי, אז אני מקווה שמהצוות שלנו יוכלו לעזור.

אמא בת 36
לידה 3, 2 ילדים בבית, טיפולי פוריות
נוטלת לוסטרל 50 מג' (SSRI)
בשבוע 33 האמא שברה את הרגל (stress fracture), לא זזה בגלל הכאב ואכלה הרבה (נשמע שגם לפני) והיא אומרת שהיא עלתה הרבה במשקל. אז התגלה ריבוי מי שפיר ועשו בדיקת העמסת סוכר של 100 גר' והתגלתה סכרת הריון. כנראה מוגדרת לא מאוזן בגלל הגילוי המאוחר. לא היה הרבה זמן לאזן, אבל היא כן ניסתה עם דיאטה וירדה ב4 קילו ואמרו שהיא מאוזנת וגם הבדיקה של המי שפיר אח"כ יצאה תקינה. באותו זמן עשו סקירה מורחבת וראו חריגות בחדרי המוח. היא הלכה פעמיים בשבוע לביה"ח למוניטור. לא תמיד יצא תקין. אמרו שיילד אותה ב38 שבועות.
בשבוע 37+3 היא לא הרגישה תנועות אז נסעה למיון ועשו ניתוח קיסרי חירום.
התינוקת עכשיו בת 10 ימים
SGA משקל לידה 2.270
אפגר 1-3-6, טיפול נמרץ, הנשמה, (לפי האם – טיפול בקירור)
רשום במכתב שחרור שהיא היפוטונית, אחיזה חלשה, ללא רפלקס מורו, מציצה חלשה. לפי מה שראיתי אני חושבת שהמצב השתפר (אולי לא לגמרי), אבל לא היה לי מספיק זמן וידע לבדוק את זה לעומק. המציצה הרגישה אולי קצת חלשה.

אתמול (יום 9) שקלה 2.430 (לרוב אוכלת תמ"ל)
האמא אומרת שהיא סחטה ושאבה כשהתינוקת היתה בפגייה ואז כשהיא עברה לתינוקייה בביה"ח, אבל לא הרבה. היא דיברה עם כמה יועצות הנקה בזמן שהתינוקת היתה באשפוז. נתנו לתינוקת חלב אם של האמא בזמן הזה. לאחר מכן התחילה לקבל תמ"ל כי לא התחברה טוב לשד והאמא העדיפה לתת תמ"ל כי יותר פשוט (קצת חסרת כוח להתמודד, הבעל נמצא בבית עם הילדים הגדולים).
התינוקת קבלה 110 מל' תמ"ל ב7:00. לפני זה האמא הניקה ב4:00. לפני זה היא קבלה מנת תמ"ל והאמא לא שאבה ביום האחרון.
האמא הניקה את 2 הילדים הגדולים והביעה רצון להניק גם את התינוקת הזאת.

בבדיקת שדיים לפני ההנקה ראיתי רווח גדול מהנורמה בין השדיים והימני יותר גדול מהשמאלי. הפטמה של הימני היתה קצת שטוחה, לא לגמרי. האמא מדווחת שהתינוקת מעדיפה את הצד השמאלי. השדיים היו רכים מאד, אבל היו כמה גושים מתחת לפטמה בשד הימני.

ב10:30 (6.5 שעות אחרי ההנקה הקודמת) האמא חיברה את התינוקת בצד שמאל והיא לא פתחה את הפה מאד גדול, אבל האמא לא התלוננה על כאב. הפטמה יצאה קצת מעוכה ועברתי איתה על הכללים. התינוקת ישנונית, אבל לפי המשקלים העבירה 10 מל' בכמה דקות של הנקה.
הפשטנו את המכנס והשכבה העליונה של החולצות. הראתי לאמא איך לנער את הדש לפני ההנקה וגם איך לסחוט. היא חיברה אותה בצד שמאל. היה יותר קשה להתחבר מהצד הראשון. האמא לא אמרה שום דבר על הצעת פטמת סיליקון בביה"ח ולא רציתי לעלות את הנושא בעצמי, אבל אולי זה היה עוזר…
ניסינו גם תנוחת פוטבול וזה עזר.
שמתי לב פה וגם כשחזרתי לחדר יותר מאוחר שהאמא דוחפת יותר מידי את הפרצוף של התינוקת לתוך השד הרך. אמרתי לה שאין צורך והראתי לה איך לדחוף את הטוסיק כדי שהראש יתרחק קצת (כדי לתת לה עוד מודעות שהפרצוף לא אמור להיות דחוס לתוך השד).
לפי המשקל התינוקת העבירה 20 מל'. היא המשיכה להניק בזמן שיצאתי מהחדר. אני לא יודעת כמה עוד התינוקת העבירה.

המלצתי לה על שהיית התינוקת בחדר ביום ככל שיש לה זמן וכוח ('זמן' כי היא נתנה לי רשימה ארוכה של דברים שהיא צריכה לעשות בבית חולים ולמשפחה) והרבה STS כשהתינוקת שביעה כדי שהיא תוכל לחבר אותה כשהיא רואה סימני רעב. כשהתינוקת נמצאת בתינוקיה האחיות נותנות לה כמויות גדולות של תמ"ל. אמרתי לה שבשלב זה היא תצטרך לתת תוספת של תמ"ל ואין צורך של יותר מ50 מ"ל לארוחה, 8 פעמים ביום.

היא מרגישה שחדר השאיבות חנוק ולא רוצה לשאוב שם. המלצתי על שכירת משאבה עוד היום לבניית אספקת חלב (כבר היה לה את הדף של רוית), אבל אמרתי לה לדבר עם המדריכות שמגיעות השבוע ולהיות בקשר עם אשת מקצוע בהמשך לגבי תוכנית שאיבות. גם דיברתי איתה על הצורך לעקוב אחרי עלייה במשקל ויציאות כדי לדעת שהתינוקת מקבלת מספיק חלב בזמן המעבר להנקה.
המלצתי על אוסטיאופט ונתתי לה מספרים של 2 בירושלים. נתתי לה את המספר של ד"ר יעל דובסטר כי אמרו לה בבית חולים שאולי הלשון קשורה אחורית. היא כבר שמעה עליה.
היא דיברה כ"כ הרבה והסיפור כ"כ מורכב שהיה קשה להגיע ביסודיות לכל נושא שדורש הדרכה. אני מקווה שמחר ריסה ושני יוכלו לעזור לה עם תוכנית קונקרטית.
גם היו לה שאלות לגבי משאבה שיש לה ועוד משאבה שהיא רוצה לקנות מארה"ב אבל לא ידעתי מספיק להרחיב על זה. עוד נושא למחר אם יש להן זמן.