יולדת בת 40 בפרק ב' (יש כבר ילד בן 19, ועוד יחד בן 16.5) פנתה אלינו לייעוץ כי "הצד שמאל לא הולך טוב". גם האחיות חשבו שטוב לה לדבר אם מישהו בגלל מה שהיה רשום בחכתי שחרור וכי התינוק גם ינקה וגם כל ארוכה היה מקבל תוספות. התינוק בן שבוע ימים, נולד 3.490, ירד ל3.400.
במהלך ההריון האמא לקחה prozzak וכדור לשינה, שהיא ממשיכה לקחת היום. אמא מספרת שאסור לה להניק את התינוק 6 שעות אחרי הכדור שינה, אז בגלל זה התינוק מקבל תמ"ל בלילה, ואמא גם לא שואבת או מפנה את השד ללפחות 6 שעות.
מהלך הריון תקין, היו כאבים פתאומיים שהיו בא והולך באגן בחודשיים האחרונים לפני לידה.
מה שהיולדת סיפרה לא הייתה בדיוק כמו שתיאר המכתב שחרור. האמא ספרה שהלידה הייתה מהר, כ-שעתיים ושהתינוק התחבר ישר לשד ומייד אחרי זה היה במצוקת נשימה והלך לפגיה כי הוא בלעה מים. כששאלתי מה זה אומר, אם היה מים מקוניאלי, היא אמרה לא. המכתב שחרור דווח שהיה מים מקוניאלים, ושהתינוק היה Tachnypea והיה צריך המון עזרה לייצב את הנשימה שלו. ההורים החליטו להוציא את התינוק מהפגיה/טיפול נמרץ מוקדם, נגד להמלצה של הרופאים.

בהנקה, ראיתי שהיא לא מחזיקה את התינוקת צמוד אז תיקנו את זה. הפטמות היו נראים פצועות, אבל אמא אמרה שלא כאב לה. מה שהיה לי מוזר, שכל פעם אחרי שהתינוקת ינקה הפטמה היה מעוך למתה, איפה שהלשון. דיברנו על אוסטיופט שהאמא כבר גם חשבה לעשות, ותמיד להצמיד את התינוק יותר בתנוחה בהנקה. בשקילת ניסיון התינוק העביר 50מ"ל סך הכל. האמא עדיין הייתה מלאה אז היא שאבה עוד כ-40.